Tal Maman

בנם של אורלי ומנחם ציון. נולד ביום י"ז בחשוון תשמ"ה (12.11.1984) במושב מבטחים שבחבל אשכול, דור שלישי למשפחה ממייסדי המקום. אח למור ויניב. מילדותו היה קשור מאוד להוריו, ואימו סיפרה: "הוא היה יד ימיני. החבר הכי טוב שלי". טל למד בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון האזורי "נופי הבשור" במגמת קולנוע. בגיל שבע-עשרה, בעודו תלמיד בכיתה י"ב, החל הקשר בינו לבין ענת, בת גילו, והזוגיות ביניהם התהדקה במהלך שירותם הצבאי. הם נישאו והתיישבו במבטחים, שם הקימו את ביתם. נולדו להם שלושה ילדים: יונתן, יובל ומאיה. טל היה אבא מסור ומפנק, ובעל אוהב ותומך. בדרכו הצנועה והנחושה, הפך טל לדמות בולטת בתחום החקלאות. קולגות תיארו אותו כ"חקלאי צעיר ונמרץ, אשר למרות גילו הצעיר, צבר ניסיון מקצועי מרשים". בהנחיית אביו, ציון, ניהל את המשק המשפחתי במקצועיות ובתבונה. תמיד שאף להיות בחזית הידע והחדשנות בגידול ירקות, מתעניין בזנים חדשים ובטכנולוגיות מתקדמות. מעבר לעבודתו, טל מצא מפלט והנאה במשחק הבאולינג כחבר ושחקן ב"עמותת באולינג נגב למחויבות ולמצוינות" בבאר שבע. אימו סיפרה: "המשחקים היו עבורו תרפיה מהעבודה האינטנסיבית במשק". הוא אהב את החיים – טיולים, בילויים, חופשות עם משפחה וחברים – וידע לנצל כל רגע באהבה ובשמחה. ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, שמחת תורה (7.10.2023), בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע חסרת תקדים על ישראל. תחת מטח כבד של טילים ורקטות, חדרו מחבלים רבים לעוטף עזה וזרעו הרס, חורבן ואובדן. מעל אלף אזרחים וחיילים נהרגו, מאות נחטפו, ויישובים שלמים נחרבו. טל היה חבר בכיתת הכוננות של מבטחים, התייצב מיד עם חבריו להגן על ביתו ומשפחתו. תחילה נשלחו לצומת הסמוך, ומשם למרכז המושב. לצד לוחמי כיתת הכוננות של מושב ישע, הם לחמו בגבורה מול גל המחבלים שפלש לאזור. בעוז רוחם הצליחו להציל את תושבי המקום. במהלך הקרב, נפל טל. רב-סמל ראשון טל ממן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023), והוא בן שלושים ושמונה. הובא למנוחות בבית העלמין בצוחר. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם. ענת רעייתו אמרה: "'אתה כל העולם, האור לחיים' בחרתי לרשום על המצבה כי טל שלי, אהובי הוא בשבילנו כל העולם והילדים שלנו יחונכו לאורו - להיות נדיבים, פעילים, אוהבים, צנועים וטובי לב". ביום הזיכרון הראשון לאחר נפילתו, כתב יפתח גיסו: "התשובה שמצאתי לכל הכאב הזה ולמזור שצריך למצוא לו, זה להיות טל. תהיו טל, שזה גם ראשי תיבות של טוב לב. תהיו טובים, תחיו את הרגע ואת החיים ותיהנו מהם. תהיו טובי לב, לעצמכם, למשפחה לחברים ולסביבה. תאהבו את מה שאתם עושים ותעשו את מה שאתם אוהבים. תשמרו על צניעות ופשטות, תראו את הזולת והאחר, תהיו נדיבים ורחבי לב, תיהנו לתת. תאהבו את האישה שלכם ואת הילדים ללא תנאי, תהיו ילדים טובים להורים שלכם, תנו הרגשה לחברים שלכם, לכל אחד מהם, שהוא החבר הכי טוב שלך. תעשו 'על האש', צאו לטייל, תשחקו באולינג, ואפשר גם סקי מדי פעם, תשמרו על קשר - פשוט, תהיו טל. כי להיות טל זו הדרך לעשות עולם טוב יותר". חברו אלמוג ניסח את "עשרת הדיברות" של טל – ערכים שהנחיל במעשיו: "דוגמה אישית – טל תמיד היה הראשון לקפוץ, להגן ולשמור. המשפחה מעל הכול – הבית, ענת והילדים היו בראש מעייניו. הכנסת אורחים – כל אדם שהגיע אליו הרגיש בבית. להיות בחזית הקדמה – טל חקר, למד והתקדם ללא הרף. כבוד לזולת – כל אדם זכה ממנו להערכה ולכבוד. לנצל כל רגע – הוא חי במלוא העוצמה והחיוך. נתינה בסתר – עזר לכל מי שזקק, תמיד בשקט ובצנעה. שאיפה למצוינות – לא התפשר, לא עיגל פינות. הקפדה על הופעה – תמיד מסודר, מוקפד, מריח טוב וקורן. אמונה בעצמך – ידע לשמוע דעות שונות, אך תמיד הלך עם האמת שלו." חברת "הזרע" קראה לזן העגבניות מיני פלאם החדש, שטל היה שותף בפיתוחו, "טלרו" - TalHero, שילוב של שמו עם המילה גיבור. חבריו החקלאים של טל לקחו על עצמם לשמר את מורשתו. הם משווקים את תוצרת המשק תחת השם "טל האדמה – החברים של טל ממן". באתר האינטרנט שהקימו נמכר גם ערק לימונים – משקה אהוב עליו – כשכל ההכנסות קודש להנצחתו. טל שיחק באולינג בקבוצה בבאר שבע, ולזכרו נוסד טורניר באולינג הנערך בתחילת כל עונה. "מורשתו של טל" כתבו בני המשפחה, "היא השראה לחיים של נתינה, אהבה, מצוינות וגבורה. סיפורו יישאר חקוק בלבבות רבים, ודרכו תמשיך להאיר".

Tal Maman, 38, from the Mivtahim moshav, was killing fighting off a Hamas invasion of the community on October 7.

He is survived by his wife, Anat, their children Yonatan, Yuval and Maya, as well as his parents, Orli and Menachem Zion and siblings Mor and Yaniv. He was buried on October 12 in Moshav Tzohar.

Since he was a member of the town’s local security team, he was retroactively recognized as a fallen soldier by the IDF with the rank of sergeant major in the reserves. His wife said he headed out early that morning after reports of a terrorist invasion and never came home. He was last seen on WhatsApp at 7:12 a.m., she said.

“From what I understand they fought until their last bullet,” Anat told the Kan public broadcaster.

A third-generation farmer by trade, Maman had his own fields in the town, which have been tended by friends, family and volunteers ever since October 7.

His wife said they started dating as seniors in high school and had been together ever since.

“Tal was a spoiling and loving and supporting father,” Anat told Kan. “He was so looking forward to the period, this period, where the kids are a little older and we can do fun things with them and to fly with them and to go out with them, [looking forward] to the bar mitzvah and the bat mitzvot.”

His friend Baruch Rachamim, described him on Facebook as a “super farmer — all the marketers wanted to receive your produce, everything was quality, with love.” He said that “every holiday you would donate with your father to needy families, do everything so that nobody would be lacking.”

He described how much Tal cared for his family: “You worried about Yonatan a lot, wanted to celebrate his bar mitzvah, we talked about it, you took him to Hapoel Beersheba games. You looked at Yuval with great love, ‘Look how much she’s grown, how smart she is and how much pride she brings us.’ And little Maya, who already turned 7, you didn’t stop hugging, picking her up and empowering her, pushing her forward. And Anat your wife, you always looked at with appreciation, how much she took care of you, the children, how much quiet she gave you, allowing you to develop and flourish.”

Anat told Kan that “my whole life was with him and surrounding him. My life has no meaning without him… I’m [living] only for my children now.”