ארנולד רוזנטל

Israel Police

Veteran →

End of Watch June 5, 1967

Age 54

The Vigil Panel 228 ›

Gender Male

Incident Media Service Shadow Box Military Laid to Rest Memorials 4 Also Remembered Department 938

Shadow Box

ארנולד רוזנטל

Rav Samal

Israel Police

Incident

בן פרידה וברנרד. ארנולד נולד בפרנקפורט-על-המיין בגרמניה בכ"ג באלול תרע"ג (25.9.1913). הוא סיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון הריאלי בעירו. כשסיים ללמוד עשה ארנולד את דרכו לענף האוטומובילים, בהסכמת אביו ובעידודו. הוא נתקבל כחניך לסניף הפרנקפורטי של תעשיית "אופל", שם עבר הכשרה מקצועית במשך שנה וחצי. המאורעות הפוליטיים של 1933 בגרמניה שמו קץ לחלומו זה באמצע הדרך. בסתיו אותה שנה נדדה משפחת רוזנטל לטורקיה. את הכרתו והתקרבותו לרעיון הציוני ואת נטייתו הנפשית לבנות את עתידו בארץ קיבל ארנולד מאמו, ומה רבתה שמחת כולם כשהוא קיבל סוף סוף היתר כניסה לפלשתינה. זמנים קשים עברו עליו בצעדיו הראשונים בארץ, עד שלבסוף נמסרה לארנולד השמירה על מחסן הנשק והתחמושת של ה"הגנה" באחד הפרדסים הנידחים. לאחר מכן הצליח ארנולד להתקבל ליחידת הנוטרים (משטרת היישובים היהודיים תחת פיקוד בריטי) בסג'רה – אילנייה. ארנולד נהג בטנדר. הוא נע מיישוב ליישוב וקיים קשר בין יחידות הנוטרים מגדוד הירדן ובסניפי ההגנה. במשך שלוש שנים, עד 1939, הטנדר "פורד" מודל 1936 של ארנולד נראה רץ על רקע הר תבור – מטבריה לסג'רה, מסג'רה לכפר תבור ובחזרה. ביום ובלילה דהר הטנדר הלוך ושוב "להציל את המצב" בגליל התחתון. מלבד ענייני השמירה שעסק בהם סייע ארנולד לפתח את תחום הספורט ביחידת הנוטרים. הוא אימן את החבריא והתחרה בהתחרויות בהצלחה ניכרת. בעיר המעורבת טבריה הכיר ארנולד לראשונה את אויב היישוב העברי פנים אל פנים. הערבים התקיפו מדי פעם בפעם את שכניהם היהודיים, שלחו אש בבתי מגורים, לא חסו אף על בית כנסת ורצחו יהודים כל אימת שרצו. רוחו של ארנולד סערה. הוא היה אז סרג'נט הנוטרים. הוא הגביר את פעילותו הביטחונית, ואת עודף מרצו תרם לספורט. עם קום המדינה נתמנה ארנולד לתפקיד מגן התושבים ושומר הביטחון בים כינרת, תפקיד שבו עמד עד ליומו האחרון. שירותו של ארנולד על ים כינרת השפיע עליו לאהבה ולשמרה מכל פגיעת זרים. שילוב אהבה זו ונטייתו לספורט הולידו בו "שיגעון" לדבר אחד – ספורט ימי. רבות חלם ארנולד על החדרת תודעה זו בליבות הדור הצעיר בטבריה, אך תמיד נתקל ביחס אדיש או בהסכמה מילולית בלבד מצד חובבי הספורט הטברייניים, ולא ראה כל תוצאות. גם בהישארו כמעט לבדו עם חלומו, המשיך לפעול ככל אשר יכל: הוא קשר קשרים עם הנהלת החבל הימי לישראל ועם המועדון הימי, הביא סירות לים כינרת ובעצמו תיקן אותן, צבע אותן והאמין כי יום יבוא ובצד הכדורגל תתחבב גם הפעילות הימית על נוער טבריה. ארנולד נפל בטרם התגשם חלומו. באופן סמלי, דווקא על הכינרת שכה אהב מצא את מותו. סירת המשטרה הייתה לא פעם מטרה להתנכלות הסורים. רבו ניסיונותיהם לפגוע גם בדייגי הכינרת וברכושם, ותמיד נהדפו. בכ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), היום הראשון למלחמת ששת הימים, השיגו מטוסי הסורים את ארנולד בסירת המשטרה בכינרת. שלושה כדורים שמו קץ לחייו. רב-סמל ארנולד נפל בעת שירותו. בן חמישים וארבע היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בטבריה. בתום המלחמה כבשה ישראל את רמת הגולן והאיום הסורי על הכינרת פסק. חבריו של ארנולד ספדו לו: "מי יודע מה מאושר היה ארנולד, אילו זכה לראות במפלת אויבו שלו, במנוסת חיילי סוריה משפך הירדן. אילו לפחות ראה את אלה לפני מותו. 'חבל על דאבדין'."